רסטורציה לריהוט עתיקארון בלגי עתיק
כשהייתי ממש לקראת סיום העבודה על הארון נכנס הלקוח שלי ביחד עם הבת שלו.
מייד הוא ניגש אל חזיתות הארון ששכבו על השולחן.
הדבר האחרון שנותר לי עוד לעשות הוא להחזיר את המראות למקומן.
הוא סיפר לי בעצב איך פעם לפני המון שנים הוא ניסה להרכיב את הארון במקום אחר בבית והמראה המיוחדת מן המפעל המפורסם בבריסל נשברה. הוא החליף את המראה למראה פשוטה יותר.
וכאן בבסיס הרהיט, היכן שנמצאות המגירות היו מאוכסנים אלבומי התמונות של המשפחה. הוא זוכר איך כשהיה ילד באו הנאצים ולקחו את האלבומים המשפחתיים לבלי שוב.
הוא מתאר את הארוע ואומר בהומור "הארון הזה הוא ניצול שואה".
הארון עבר תהפוכות עד שעלה לישראל. את הארון ניתן לפרק בקלות יחסית ולכן היה קל להסתיר אותו מידי הגרמנים.
בסך הכל מצב העץ לא היה רע בתחילת העבודה. היו עיוותים בכמה חלקים אך עץ האלון עצמו היה במצב טוב.
הבעיה העיקרית של הרהיט היתה שאף חיבור לא היה מודבק. כל המסגרות שהחזיקו את המילואות היו פתוחות ובחלק ניכר היו גם מחברי שין וגרז שבורים.
התיקון עצמו היה אמור להיות פשוט. פרוק, תיקון והדבקה. אלא שאז התגלה שמישהו לקח פטיש ומסמרים ומיסמר כל חיבור אפשרי של הארון. לאחר המיסמור הוא החדיר את המסמרים עוד כסנטימטר פנימה לעומק הארון. כך שלא ניתן היה לשלוף אותם.
אני משוכע שמי שעשה את זה היה בטוח שהוא מייצב ומחזק את הארון.
התיקון הזה לבטח החזיק כמה חודשים. לא יותר.
חיבורי העץ עדיין היו שבורים. הדבק היבש עדיין היה יבש.
מצב הלוחות שהרכיבו את הארון הלך והדרדר עד שהגיע לבית המלאכה שלי.
הוצאנו את כל המסמרים. עבודה ארכיאולוגית משהו. למרות שניסינו להוציא את המסמרים במינימום פגיעה עדיין העץ סבל מפצעים רבים.
לאחר הוצאת המסמרים תיקנו את חיבורי השין וגרז. הדבקנו את המסגרות, השארנו את המילואת חופשיות כדי שהעץ יוכל לנוע בחופשיות בין עונות הקיץ והחורף. כך נעשה גם במקור.
תיקנו את הפגיעות החדשות בעץ וייצבנו את הרהיט. חזק כמו שהיה במקור. ועם כבוד!
הפיניש המקורי נשמר.
עכשיו נשאר רק למצוא את אלבום התמונות ולהחזיר למגירות. מישהו?
עוד על:
|
